את הגה”צ הרב יעקב גלינסקי שליט”א פגשתי באחת מנסיעותי לאנטוורפן ע”מ לאסוף קמח. פה מפיק מרגליות, דרשן ברמה שלא פגשתי מעולם, דברים חודרים ומעוררים. ראיתי בשמו דבר נפלא לתחילת חודש אלול.
מכת גניבות פשטה בעיירה, בתים רבים נפרצו ובהלה אחזה בתושבי העיירה. הזמינו התושבים סורגים לחלונות ומנעולים לדלתות ודבר לא עזר. הגנב חדר כמו רוח רפאים ורוקן את הדירות. מה היה סודו? עכשיו כשנחשף, נוכל לגלות. מטפס היה לגגות וגולש דרך ארובת האח, הביא בחשבון שהתנור הוסק בתחילת הערב, בני הבית עלו על יצועם ובינתיים דעכה האש והפכה לאפר. אומנם הגנב התפחם כולו בירידה בארובה מהאפר, אבל ברגע שירד לארץ מיד פעל נחרצות ובזריזות עם הנר שבידו, רוקן מגירות ומדפים, פתח את הדלת ונבלע בחשיכה.
לילה אחד טיפס וגלש כהרגלו, נחת על מצע האפר והפריח ענן משניק. פסע אל מחוץ לאח ועמד כמסומר למקומו. החדר לא היה חשוך כבכול המקומות שאליהם נחת באישון לילה.
מולו, לאור מנורת נפט קטנה, ישב הרב ועיין בספריו. לילה כיום יאיר בשקידתו בתורה, עננת האפר עיקצצה באפו, הוא נשא את ראשו וראה מלאך חבלה ניצב כנגדו. אין הגדה אחרת. שחור ומפויח כולו מכף רגל ועד ראש, רק שתי עיניים מבוהלות ניבטו בעד מסיכת הפיח.
מ…מה רצונך? שאל הרב המבועת.
הגנב התעשת על אתר: “באתי לשאול שאלה” נעו השפתיים במסגרת השחורה, כששינו הלבנות מבצבצות.
מה טבעי יותר מלבוא לרב בשעה שלוש לפני בוקר דרך הארובה ולשאול שאלה??
עכשיו התעשת גם הרב “מה השאלה”? חקר.
“איך יוצאים מפה?” ענה הגנב..
אנו נמצאים בחודש אלול, המלך בשדה. אנו מרגישים אותו בכל רמ”ח איברנו ושס”ה גידנו. עברה שנה, עוד מעט ראש השנה ויום הכיפורים ואנו צריכים לשאול את עצמינו שאלה אחת בסיסית ויחידה. איך יוצאים מפה? איך מתקדמים קדימה ועולים מדרגה נוספת? איך עומדים ביום הדין זכים וטהורים יותר?
שבת שלום
הרב יהושע מרדכי שמידט