כיצד מתמודדים עם טענות של חולשה? מובא בספר אוצרות תורה:
חז”ל מוסרים לנו כי משה רבינו התפלל שלא ייכשל יהושע בעצת המרגלים(סוטה, ל”ד).
יש לשאול, מה מקום יש כאן להתפלל? היה ראוי לו למשה להסביר לתלמידו- המובהק מה הן האפשרויות לטעות בטענות- שוא שהרשעים עלולים להעלות. עוד נשאל, למה לא התפלל כך עבור שאר בני המשלחת?למה לו למשה רבינו לבקש התערבותו של ד’ אם היה יכול לפנות ליהושע ישירות?
התשובה: כי דווקא ענוותנותו המופלגת של יהושע(נער- מסדר את הספסלים ופורס את המחצלאות שבבית המדרש-במדבר רבה כא) משמשת מכשול, פן יבטל דעתו מפני מבוגרים ממנו ועוד, שהם היו אז בחזקת “צדיקים”(במד”ר טז), וכאשר האדם נוטה ל”ענוה” מופרזת קל לשכנעו בטענות, כי כבר אינו סומך על שכלו ומבטל דעתו מפני “הרוב”. אז הוא בסכנה גדולה להיכשל. ולכן התפלל עליו משה שמצוות הענוה לא תהוה ח”ו מכשול.
מה הן טענותיהם של המרגלים שבגללן היה עלול יהושע להיכשל? ומדוע היה צורך להתפלל “יה יושיעך” ולא היה יכול משה להתמודד ע”י משא ומתן הגיוני ותורני? עונה על כך ה”שפת אמת” בפרשתינו(שנת תרמ”ה) היות “כי לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן” אלו שמוסלקים מן דאגות הכלכלה. “לכן נראה כי לא השיגו המרגלים לראות ‘טוב הארץ’…ונראה להם שח”ו תהיה ירידה (רוחנית) בכניסת לארץ…אכן עיקר המכוון הוא להעלות כל כח מעשי בראשית(הטבע) וזהו בחינת א”י…ולהרים חלק הקדושה מתוך זה התערובת…”
דעה אחרת יש לרבינו בחיי בפרשתינו: “אך ב-ד’ אל תמרודו” לימדך הכתוב ש’יראת העם’ הוא מרד בקב”ה, חרדת אדם יתן מוקש”. החרדה שיחרד העם מבשר ודם היא הנותנת מכשול ומוקש לנפשו, היא הגורמת שישכח האדם לקב”ה עכ”ל. לדבריו יש כאן טעם פשטני מאוד! אבל באמת, שני הטעמים של “שפת אמת” ושל רבינו בחיי משלימים זה את זה. כל ההתנצלויות וה”חששות” פן הישיבה בא”י “איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו” תגרום ירידה רוחנית, הן סוג של אחיזת-עיניים והטעייה-עצמית שלא להודות בטעם האמיתי, שהוא הפחד מהמלחמות וההתמודדויות עם האוכלוסיה האויבת. בני הדור ההוא לא היו מוכנים להתמסר לד’ בכל ענייניהם ובמסירות נפש, אלא הם הלכו לפי שיפוט שטחי של שכל אנוש. הם חששו שיהיו להם אבדות מרובות בנפש בכיבוש א”י. אבל טענה חמרית זו הלבישו במערכת של “צידקות”. משה ידע שקשה לדבר עם “צבועים” המלבישים את דבריהם ב”יראת שמים” מזויפת, ולכן התפלל עבורו. כי גם טענות ומענות שילמד ליהושע איך להגיב, לא יועילו לא. עם רשע רגיל אפשר להתמודד, אבל לא עם הבא בטענות מזויפות של ‘צדקות’.
שבת שלום
הרב יהושע מרדכי שמידט
