מענייני דיומא – פרשת כי תשא

“כמין מטבע של אש”

ממשיכים לעבוד, ממשיכים לדאוג לבניין המשכן הגשמי, אבל צריך לדעת שכל ציווי שקשור לבניין המשכן יש בו צד רוחני גדול ושלם. התורה מצווה את משה רבינו ע”ה פל’ פס’ י”ב: “כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו… זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל”

אומר המדרש תנחומא וכן מובא הדבר בעוד מדרשים: “זה יתנו אמר רבי מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקב”ה מתחת כיסא הכבוד והראה למשה ואמר לו זה יתנו כזה יתנו”

נשאלת השאלה, מדוע צריך לתת מחצית השקל ולא שקל שלם? שנית, מה פירוש מטבע של אש? ועוד, מדוע צריך להזכיר שלקח זאת מתחת כסא הכבוד?

ראיתי מספר הסברים הקשורים לעניין החיבור שיצר עניין מחצית השקל כאשר ההבנה היא שאין האדם שלם והוא צריך להשתלם ע”י תוספת החצי של חבירו! ראיתי לנכון להביא את לשונו של הנהג של הגרמ”צ נריה זצ”ל בספרו נר למאור עמ’ 237:

“מחצית השקל של התורה האחד צריכה להתאחד עם המחצית של חבירו… זאת הייתה עבודת הקודש של כל יחיד עובר לתרומת שקלו, ליישר את הלבבות, ליישר את ההדורים… חודש אדר שמתחילתו השמיעו על השקלים, היה איפה חודש הנטיעה של אהבת ישראל במעמקי הלבבות… ע”כ הואילה מצוות הקדמת השקלים – מצוות איחוד העם ליום אחד – ושקלי ישראל דחו את שקלי המן שהתבססו על יסוד הפירוד והפיזור החיצוניים – “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים” – בניגוד ליסוד האיחוד והליכוד הגנוז בשקלי ישראל”.

ועפ”ז ראיתי בספר “ברכת משה” לכ”ק ר’ משה מרדכי מלעלוב זצ”ל מה שמביא רש”י בתחילת פרשת “וישב” שיעקב אבינו ראה את כל האלופים האלו והשיב לו הקב”ה שכל האלופים האלו הם קש, וניצוץ אחד מהם יוצא מיעקב אבינו ושורף את כולם כמובא בעובדיה פרק א’: “והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית יעקב לקש” שניצוץ אחד שיוצא מיוסף שורף את כולם והניצוץ הזה שייך למהות בנ”י שעובדים את ד’ כמו אש ולא בצורה קרירה אלא מתוך חמימות אש, אש התורה ואש אהבת ישראל אחד את השני!!

ראיתי עוד בספר של כ”ק ר’ יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז זצוק”ל שכתב ג”כ כעין הדברים הנ”ל בספר “פניני שפע חיים” עמ’ קנ”ט, לפי כשהאדם עמל בשרב כשהחמה יוקדת על ראשו, ובזיעת אפו מביא טרף לביתו ואעפ”כ כאשר יבקשו מאתו צדקה לדבר מצוה הריהו מוכן ומזומן להפריש תרומה לד’ מרכושו הדל ונותן בשמחה ובטוב לבב. זהו מטבע שנקנתה ע”י זיעת האש, וניתנה ע”י אש בהתלהבות למצות ד’ לאהבת ישראל זה ראוי להיות כופר נפש לד'”

 שבת שלום,

הרב יהושע שמידט

רב הישוב שבי שומרון

פורסם בקטגוריה כל מיני..., עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.