שנה טובה
אנו שוב בפתחה של שנה חדשה, תקופה שבה כל יהודי באשר הוא נדרש לעשות חשבון נפש אישי, משפחתי, יישובי ולאומי. ההישגים כעת הם רבים. אנו חיים באזור שכולו לבה רותחת ומבעבעת יום יום, עשרות אלפים נהרגים והופכים לחסרי כל, ואנו זוכים לחיות בשלווה ובנחת ולהמשיך את שיגרת היום יום, כאילו סביבנו נמצאות מדינות בסגנון שוויץ. “אשרינו ומה טוב חלקינו” .
מאידך, אנו נדרשים להביט סביבנו ולראות ולדעת שהחברה שלנו הופכת יותר ויותר לחברה שבא “האני” האישי הופך ליותר ויותר מרכזי, ופחות שימת לב לסובב אותנו בצורך לעזור ולחזק את הזקוק, ופעמים את החלש. לשמחתי יישובנו מבורך בעושי חסד וצדקה יחסית לגודל האוכלוסייה מרובים כאן “קרנות” העזרה והתמיכה ההדדית. אולם לדעתי ההליך שבו התחלנו “לכידות-פנימית” צריך לקבל האצת יתר. די קשה לראות שפעמים אי-הסכמה, או ויכוח על נושא זה או אחר, יוצר ריחוק, נטישה, החרמה, כעס מרובה וכו’. מרובים אנו בשעורי-תורה ובשיחות בתחום התורני , רק שפעמים המרחק בין הנלמד או הנאמר לבין מציאות המעשית רב מידי. כפי המשפט המוכר “דיבורים לחוד, ומעשים לחוד”. דומני שנקודה זו ניתנת לשיפור ובלי הרבה מאמץ, פשוט יותר לפרגן, להוקיר את האחר לשמוע, להבין, ובפתיחות לב ובכך נזכה לבנות חברה שבא השונות הרבה בהרכב האוכלוסייה, היא האוצר הנפלא שיש לנו כאן בשבי שומרון “ואיש אל רעהו יאמר חזק”.
נקודה אישית:
כיו”ר המזכירות, אני יודע שיש אנשים שציפו לקדם נושא שהוא, או בעיה מסוימת שציפו לפתרון או לעזרה, ולא נענו כמצופה ממני, אין הדבר נעשה במכוון ומצר על כך. אני משתדל לעשות המירב ותמיד יש מקום לשפר ולתקן. אני מבקש לאחל לכל בית שבי-שומרון בשם המזכירות ובשמי שנזכה לשנה של המשך יצירה פיתוח ובניה, שנזכה בתוספת משמעותית של משפחות חדשות, ובירכת קליטה טובה ונכונה למשפחות החדשות שהצטרפו אלינו שנראה את הטוב והיפה איש ברעהו נהיה גאים ושמחים ביישובנו הנפלא והמיוחד, שנדע כולנו רק טוב – והרבה.
שנה של שמחה ואור, שנה טובה ומבורכת
אריה עופרי, יו”ר המזכירות