בקיץ תשס”ה, אוגוסט 2005, הוחרב עד היסוד הישוב חומש הסמוך לשבי שומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות. לאחר כשנה וחצי החלו התושבים, מלווים במאות ואלפים מתומכיהם, לעשות ניסיונות לעלות וליישב את הישוב מחדש, מתוך רצון לתקן את העוול והעיוות הגדול של הגירוש מחומש. העליה השלישית נערכה בקיץ התשס”ז. רוב האנשים שעלו לחומש בעליה זו חזרו לבתיהם, אך כמה עשרות הצליחו להישאר בחומש או בהרים הסמוכים. מאז אותה עליה נשארה נוכחות יהודית רצופה בחומש, ולאחר כמה שבועות הוחלט להקים במקום ישיבה שתחזיק את המקום.
בשנתה הראשונה מנתה הישיבה פחות ממניין בחורים. לראש הישיבה התמנה הרב אלישמע כהן מחרשה. מספר פעמים נבנה במקום בית מדרש אך הוא הוחרב על ידי הצבא. בראשית הדרך לנו הבחורים בחומש, כאשר מתנדבים נושאי נשק מאבטחים אותם בלילות. את משמרת המתנדבים שנשרשמו ללילה של “מילואים” בחומש ארגן עידודי זולדן הי”ד, שהיה חלק מקבוצה של עקורי חומש שבחרו לגור בשבי שומרון מתוך כוונה לשוב לחומש ברגע שהדבר יתאפשר. לאחר הירצחו בפיגוע ירי המשיכו המתנדבים את המשמרת.
הישיבה פועלת בתנאים לא תנאים- ללא בית מדרש מסודר, ללא חדרי לינה, ללא חדר אוכל. השמים הם הגג, והאדמה- מצע ללינה. הסטנדר מונח לו בין העצים והמרחבים משמשים השראה…
כיום, לאחר כשש שנים שבהם הישיבה פועלת בחומש, מונה הישיבה כ-15 תלמידים מתוכם שלושה אברכים המתגוררים בשבי שומרון. בישיבה מספר תלמידים בוגרים הלומדים בישיבה מספר ימים בשבוע. בישיבה לומדים גמרא, הלכה, אמונה וחסידות. הרב חננאל פצ’ינו משמש כר”מ ולמלמד גמרא. מידי פעם מגיעים רבנים נוספים להעביר שיעורים בישיבה, בהם הרב דוד דודקביץ’ מיצהר והרב חיים דרוקמן.
הישוב שבי שומרון לקח על עצמו לספק לישיבה אכסניה זמנית עד שובו לחומש כך שמשרדי הישיבה נמצאים בישוב וכן חדרים בהם שרותים, מקלחות ואפשרות למנוחה, ומשם יוצאים הבחורים ללימודים בחומש. למרות התנאים הקשים, מצליחה הישיבה לקיים גם שבתות בחומש, ובמשך הזמן התפתחו תנאי הישרדות מיוחדים בשטח ללא חשמל ומים זורמים, כמו למשל פלטה שהיא לוח מתכת עבה המונח על נרות נשמה, ועוד…
כתבו עלינו בחדשות! 400 איש באמירת סליחות בחומש.
חומש המתחדשת! ביום העצמאות תשע”א עלו 350 אנשים נשים וטף לחומש, לחזק את בחורי הישיבה ואברכיה ואת משפחות האברכים.